לכל איש חינוך יש את הרגע הזה, נכנסים לגן או לכיתה ועוד לפני שהיום מתחי יודעים שזה הולך להיות יום ארוך…. הילדים תוססים, מישהו כבר בוכה, ילדה אחרת כועסת ואתם כבר מרגישים שאיבדתם שליטה לפני שהיום בכלל התחיל.
עבודה במסגרות חינוכיות היא עבודה עם ילדים שיכולים להיות מאוד שונים באישיות שלהם, בקצב ההתפתחות, בצרכים שלהם, בדרך שבה הם מתבטאים ובדרך שבה הם מגיבים. זו עבודה מדהימה אבל גם מאתגרת מאוד. יש ילדים שמתקשים להתרכז, ילדים שרגישים לרעש, ילדים שצריכים תנועה כל הזמן, וילדים שמתקשים לפעמים לווסת את עצמם.
מורה באחד מבתי הספר שאנחנו מלווים אמרה לי: ״יצאתי היום מהשיעור ולא הרגשתי מותשת, אני חושבת שהבנתי, ההבדל בין כיתה סוערת לכיתה רגועה הוא לא סוג הילדים – אלא השגרה שהצלחנו לבנות״.
הבשורה הטובה? בניית שגרות לא חייבת להיות עניין מסובך. היא רק צריכה להיות מבוססת על מה שבאמת עובד.
אז מה זה בכלל ניהול כיתה מאוזן?
ניהול כיתה מאוזן הוא יצירת סביבת למידה שמתאימה לכל הילדים בכיתה עם מבנה ברור, צפוי ומוגדר מראש. זוהי סביבה שבה גם הילד שמתקשה להתרכז, גם הילדה הרגישה לרעש, וגם הילד שצריך יותר זמן להבין הוראות – כולם מרגישים בטוחים ויכולים ללמוד.
זו סביבה מוגדרת וצפויה שמשרה ביטחון.
מחקרים בתחום הלמידה החברתית-התנהגותית- רגשית מראים שכשאנחנו בונים שגרות ברורות ונותנים לילדים כלים לניהול עצמי, ההתנהגויות המאתגרות פוחתות. במילים פשוטות: סביבה שבה גם הילדים וגם אתם יכולים לנשום בחופשיות, להאיר את החוזקות ואף אחד לא עסוק בכיבוי שריפות או הישרדות.
מה זה כולל?
תכנון מראש
תכנון מראש דורש עבודת הכנה טובה לא רק שלא החומר שהולכים להעביר או החלטה לגבי ההתנהלות היומית בגן אלא חשיבה על כל הפרטים, הקטנים והגדולים. איך תראה החלוקה של היום, אילו קבוצות יהיו, מתי ואיך יתבצעו המעברים ומי ישב ליד מי. בנוסף, כדאי לתכנן ולהערך למצבים שבהם מתרחשות התנהגויות חריגות ואיך נגיב אליהן. כשאנחנו, אנשי החינוך נדע את כל הפרטים, נוכל להעביר אותם לילדים בגן או בכיתה ונוכל להיות מוכנים ורגועים יותר.
למה התכנון קובע הכל? התכנון המוקדם מאפשר לנו להיות פרו-אקטיביים במקום להיות תגובתיים. התגובות שלנו במצבים כאלה יהיו הרבה יותר מווסתת ובפעמים רבות למנוע בכלל התנהגויות מאתגרות עוד לפני שהן קורות.
סדר יום חזותי
אחד הילדים בגן שליוונו, שאל את הגננת והסייעת "מה אנחנו עושים עכשיו?"בין 10-15 פעמים ביום… לפעמים גם יותר. לקח זמן ושיח כדי להסביר לכל הצוות שאותו ילד לא ״עושה דווקא״ ולא ״מציק״. הוא פשוט מבקש וודאות. היום הזה שבו הכנו סדר יום חזותי ברור בגובה העיניים, עשה שינוי כל כך גדול.
למה זה עובד? סדר יום צפוי מפחית את רמת הקורטיזול (הורמון הלחץ) ומגביר תחושת ביטחון. הילדים (וגם המבוגרים) יודעים מה מצפה להם, יכולים להתכונן מראש, וכולם פחות נאבקים על שליטה.
העצה המעשית שלי: תנו לילדים להזיז את הכרטיסיות בעצמם כשפעילות מסתיימת. זה נותן להם תחושה של שליטה ושותפות – במיוחד לילדים שמתקשים עם מעברים.
פינות מובחנות (בגן וגם בכיתה) – כשהמרחב עובד בשבילך
פינות ברורות מייצרות מרחבי למידה, משחק או רגיעה באופן חזותי וברור. כשהפינות אסתטיות ומזמינות הדבר יוצר גם אווירה טובה ומוכנות ללמידה.
המדע מאחורי זה: ילדים זקוקים לסביבה מובנית כדי לפתח ויסות עצמי ולקדם התנהלות עצמאית. כשהמרחב מדבר בשבילנו, הילדים יודעים איך להתנהג בכל אזור, מאפשר עבודה מאורגנת ומסודרת יותר ומאפשר צורת למידה נוספת.
איך זה נראה:
- פינת שקט עם כריות רכות וספרים – למי שצריך רגע לעצמו
- אזור פעילות עם שטיח גדול – לילדים שצריכים תנועה
- אזור עבודה עם שולחנות מסודרים – בלי עומס חזותי שמסיח את הדעת
- לוחות תוכן מאורגנים ומסודרים לפי נושאים
מעברים צפויים
מכירים את הילד שממש מתקשה לסיים פעילות? או את זה שצריך 10 דקות לעבור מפעילות אחת לשנייה? מעברים הם זמנים מאתגרים עבור הרבה ילדים ובמיוחד עבור ילדים שמאובחנים עם אוטיזם או ADHD.
המחקר ברור: מעברים בלתי צפויים מעלים את רמת הלחץ ומפעילים מצב של "לחימה או בריחה". מעברים מובנים מפחיתים את הלחץ ומאפשרים התנהלות מאוזנת יותר.
מה שעוזר באמת:
- הכנה מראש לסדר היום כולל מעברים
- שיר מעבר קבוע (כן, גם בכיתות ב'-ג' זה עובד מעולה!)
- טיימר חזותי שהילדים רואים כמה זמן נשאר
- התראה מוקדמת: "בעוד שתי דקות אנחנו עוברים לחשבון"
כלל הזהב שלי: כשילד יודע מה הולך לקרות ומתי, הוא יכול להתכונן רגשית והתנהגותית. זה מקל על כולם
להאיר הצלחות – כל ילד יכול לזרוח
אחת התכונות האנושיות שלנו היא לשים לב לדברים שמעצבנים אותנו ומציקים לנו. קל לנו להגיב לזה, ככה אנחנו ״מתוכנתים״. כדי להצליח בניהול כיתה מאוזן, חשוב לעשות שינוי בתכנות הזה, לשנות את הכיוון של הפנס שלנו ולהתחיל להאיר את הטוב. הצלחות קטנות, דברים פשוטים וברורים מאליהם.
הרקע המחקרי: ילדים שחווים הצלחה יומית מפתחים תחושת מסוגלות עצמית חזקה יותר, הזרקור הזה, מעצים את ההתנהגויות וההרגלים שאנחנו רוצים שיקרו יותר ומגדיל את הסבירות שזה אכן מה שיקרה.
איך זה נראה :
- הילדה שנתנה מחק לחברה שלה תקבל מחמאה אדירה
- הילד שהכין את שיעורי הבית יקבל שיחה חיובית להורים שלו
- הילדים שהגיע בזמן אחרי ההפסקה יקבלו ציון לשבח
ומה עם התנהגויות מאתגרות?
על זה בבלוג הבא
איך מתחילים? המלצה מקצועית
בשלבים
. תתחילו מכלי אחד יישמו אותו במשך שבוע שלם. תראו איך זה משפיע על האווירה, ואז תוסיפו עוד כלי.
הניסיון שלנו במסגרת תוכניות מערכתיות מראה שצוותים שמיישמים את הגישה הזה בהדרגה רואים שיפור מתמיד ויציב
בסוף, כשאנחנו יוצרים סביבה חינוכית רגועה – אנחנו מלמדים ילדים ערכים, מיומנויות יום יום, כישורים חברתיים וגם איך להרגיש בטוחים להיות עצמם.
